#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן למד רבא דידים שאין מוכיחות לא הוו ידים?<br>והאם הלימוד שייך גם לרבנן דר""ט? (ר""ן)."	"מהא דכתיב נזיר להזיר וילפינן מהתם ידות נזירות, והוקשו לנזירות דלא ניתנה אלא להפלאה.<br>וכ""ש לרבנן דר""ט דלא דרשי להפלאה בעיקר הנזירות, דאפשר לדרוש אותה על היד."	נדרים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מחלוקת אביי ורבא בידים שאין מוכיחות תליא בפלוגתת ר' יהודה ורבנן אי בעינן בגט ודין די יהוי ליכי מינאי? (לס""ד ולמסקנא)."	"לס""ד - לאביי רבי יהודה נמי מודה דלא בעינן מוכיחות, ורק גט דבעי כריתות שאני.<br>לרבא רבנן נמי מודו דבעינן מוכיחות, ורק דס""ל דהכא מהני משום דאין אדם מגרש אשת חבירו.<br>למסקנא - אביי הוצרך לומר דפלוגתא דתנאי היא ואיהו דאמר כרבנן. ואילו רבא אכתי מצי למימר דאיהו כדברי הכל."	נדרים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מחלוקת ר' יהודה ורבנן בידים בגט היא ב'ודין', או ב'מינאי' למשמעות סוגיין? וכיצד משמע כן?<br>ולמשמעות הסוגיא בגיטין?<br>ואיך מתקיימות שתי הסוגיות?	"בסוגיין דאמרינן די""ל דחשיב מוכיח דאין אדם מגרש אשת חבירו, משמע דהמחלוקת ב'מינאי'.<br>ובסוגיא דגיטין מבואר דפליגי ב'ודין'.<br>ואי""ז סתירה, דבתרוויהו פליגי, וכל סוגיא מפרשת מחלוקת אחרת."	נדרים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' יהודה ורבנן פליגי ביד דגט בין לגבי 'ודין' ובין לגבי 'מינאי'.<br>מה הכרעת ההלכה בב' מחלוקות אלו ומדוע? (2)	"גבי 'ודין' הויא בעיא דלא איפשטא בגיטין, ולחומרא.<br>וגבי מינאי, לפ""א בר""ן הלכתא כרבנן דרבים נינהו. ואע""ג דקי""ל כרבא דידים שאינם מוכיחות ל""מ, הא אמרינן דרבא דאמר גם כרבנן, דהתם משום דאין אדם מגרש אשת חבירו.<br>לפ""ב בר""ן, הא דפסקינן כר' יהודה ב'ודין' הוא משום דחיישינן שמא ד""ז כן תלוי בשיטת רבא וקי""ל כרבא, וממילא כ""ה גם לגבי מינאי."	נדרים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תניא בברייתא דהרי הוא עלי הרי זה עלי ה""ז יד לקרבן, ומשמע דאם לא אמר עלי לא, ותקשי לאביי דידים שאין מוכיחות הוו ידים? (התירוץ בס""ד ובמסקנא)."	"תחילה תירצו דבלא אמירת עלי אי""ז יד כלל, דדלמא כוונתו הרי הוא דהפקר והרי הוא דצדקה.<br>והקשו דהא יד לקרבן קתני, וזה ודאי במשמעות הלשון שמחייב את עצמו ולא קובע דבר על החפץ.<br>אלא משום דאי לא אמר עלי משמע דהקדש הוא, וכוונת הברייתא דאי לא אמר עלי לא רק הוא אסור אלא גם חבירו."	נדרים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן הסתפק ר""פ אי יש יש לקידושין? ובאיזה אופן אין ספק ופשיטא דמהני?<br>ומהם צדדי הספק?<br>ומדוע בגירושין יש יד ואי""ז תלוי באותו הספק?<br>והיכן יש כאן קבלת כסף?"	"כשאמר לאשה הרי את מקודשת לי, ולחברתה אמר ואת, דהוי ידים שכוונתו ואת לקידושין, אך לא דיבור גמור דאיכא למימר ואת חזאי. אבל אי אמר ואת נמי הוי דיבור גמור ומהני.<br>והספק אי ילפינן ידות בקידושין מנדרים במה מצינו, או דשאני נדרים דחמירי דחלים בדיבור.<br>בגירושין ודאי מהני דכיון שנתן לה את הגט אי""ז יד מוכיח אלא עיקר מוכיח. אבל בקידושין איירי כשאין לה נתינת מעות פרטית, אלא שתקבל הראשונה את הקידושין בשליחותה."	נדרים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן סברה הגמ' להוכיח דר""פ פשיטא ליה דיש יד לקידושין ודלא כמו שהסתפק בזה?<br>ומה התירוץ?"	"מהא דסבר להוכיח מדברי שמואל גבי קידושין דלא אמר לי דידים שאין מוכיחות הווין ידים. ומשמע דאי הווין מהני בקידושין.<br>ודחו דנקט חדא דאי נימא הכי לא יקשה לו על שמואל, דדילמא שמואל סבר דיש יד לקידושין. אבל לקושטא דמילתא ר""פ מסתפק בזה."	נדרים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן הסתפקו אם יש יד לפאה?<br>והאם אדם עושה כל שדהו פאה ומנ""ל?"	"כשאמר ערוגה זו תהא לפאה, וזו. ולא פירש וזו נמי.<br>ואדם עושה כל שדהו פאה, כדדרשינן מקרא דפאת שדך.<br>[ומוכרח כן מהספק דיש יד לפאה, דע""כ בראשונה יש שיעור דאל""כ ודאי כוונתו להוסיף גם את השנייה, ואפ""ה שייך שתהיה גם השנייה פאה]."	נדרים דף ו		
